שלנות רפואית יכולה להתרחש בתחומי רפואה רבים ותוך ביצוע פעולות רפואיות שונות. רשלנות רפואית בניתוח היא אחד מסוגי הרשלנות הרפואית הקיימים אשר נגרמת מחוסר מיומנות של הגורם המטפל, דוגמת השארתם של גופים זרים בגוף המנותח. או בשל התעלמות הרופא המנתח מהנהלים המקובלים וחריגה מהפרקטיקה המקובלת. ניתוח שלא קיבל את הסכמתו של המנותח או כזה שהותיר נזקים מבלי שניתן למנוח הסבר מקדים על הסיכונים הכרוכים בו ועוד.
ככלל רשלנות מוגדרת על ידי סעיפים 35-36 לחוק הנזיקין וקובעת בקיומה של חובה אצל הגורם המטפל כלפי מטופלו, ואם המטפל הפר את אותה חובה, היינו התרשל וגרם למטופל נזק גופני והתקיים הקשר הסיבתי בין הטיפול לקרות הנזק. אזי ניתן להגיש בגין הנזק תביעה ברשלנות רפואית.
בית המשפט בישראל הבחין בין שלושה סוגי רשלנות רפואית
- התרשלות בטיפול הרפואי עצמו.
- התרשלות בשל היעדר הסכמה מדעת.
- פגיעה באוטונומיה.
רשלנות רפואית טרום ניתוח – אי הסכמה מדעת
בתביעות מסוג רשלנות רפואית נבחנת שאלת ההסכמה מדעת של החולה לטיפול. בית המשפט יבחן האם ידע החולה מראש את הסיכונים הכרוכים בטיפול אותו עבר ואם הוסברו לו מראש אופציות אחרות לטיפול.
המקרה הקלאסי בו המטופל אינו זוכה להסבר מלא על הסיכונים בניתוח או על האפשרויות החלופיות עומדות בפניו או לא הבין את הנאמר לו. במקרים כאלה המטופל יטען כי לא נחשפו בפניו הסיכונים הכרוכים בניתוח.
חוק זכויות החולה מחייב את הרופא למסור למטופל את כל המידע הדרוש לו על מנת שיקבל החלטה האם להמשיך בטיפול .גם אם המטופל חתם על טופס הסכמה, אין זה פוטר את הרופא להביא לידיעת המטופל את הסיכונים הכרוכים בניתוח.
בתביעת רשלנות בניתוח נטל ההוכחה מוטל על התובע להוכיח שאם היה מקבל את האינפורמציה הנחוצה הוא לא היה עובר את הניתוח.
דוגמא לאי הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה
אישה אשר הגיעה לניתוח בכתף שמאל, קיבלה חומר מטשטש והוכנסה לניתוח. תוך כדי הניתוח הסתבר לרופאים שגם יד ימין מצריכה ניתוח. בעודה מטושטשת מחומר ההרדמה הוחתמה האישה על ניתוח נוסף ביד ימין .האישה נותחה בידה ונגרם לה נזק. היא תבעה על רשלנות בשל אי הסכמה מדעת.
בית המשפט העליון פסק על פי ראש נזק " פגיעה באוטונומיה" היינו הניתוח שנעשה בידה הימנית נעשה למעשה בהסכמה שלא מדעת ודי בכך כדי לפסוק לה פיצוי.
הבסיס למתן פיצוי כאמור, בא לבטא את הפגיעה הרגשית ואת הפגיעה בשיקול הדעת הייתה זכאית לו, האם התוצאה הייתה משתנה אם המטופלת הייתה מקבלת הסבר מקיף על הסיכונים ?קרוב לוודאי שלא,אך חוסר הידיעה ואי עדכון על ידי הרופאים היוו את הפגיעה באוטונומיה שלה שלבסוף הקנתה לה את הפיצויים.
הרופא נבחן על פי מבחן הרופא הסביר ועל התביעה לעמוד במאזן ההסתברויות של לפחות 51% ולהוכיח כי הרופא לא נהג במידת הזהירות שרופא סביר וכשיר לפעול באותו משלח יד היה נוהג או נוקט באותן נסיבות.
טעות של רופא לא תחשב לרשלנות במקרים בהם עשה הרופא כמיטב יכולתו, במקצועיות מקסימאלית, תוך הפעלת כישוריו ושימוש בידע המקצועי שלו.בית המשפט יבדוק וימצא האם רופא סביר היה פועל באותה צורה וכך יוכל לדעת האם הרופא הנתבע עמד בעצם בחובת הזהירות שבה הוא מחויב לעמוד.
ניתוחים קוסמטיים
בניתוחים קוסמטיים בדרך כלל המטופל פונה מיוזמתו ומבקש ניתוח .במקרים אלה בהם ניזוק המטופל יש להוכיח רשלנות רפואית ממשית בטיפול עצמו ובתוצאה של נזק ממשי.
סוגי הניתוחים הקוסמטיים כוללים מגוון של שינויים חזותיים כגון : שאיבת שומן,הגדלת או הקטנת חזה,עיבוי שפתיים,מתיחת בטן, ניתוחי אף ועוד.
מאחר וניתוחים אלה כאמור אינם חיוניים מהבחינה הרפואית נקבע בפסיקה שהם נכללים ברף הגבוה ביותר של חובת הגילוי, ובנוסף לאחוזי ההצלחה הם מחייבים גילוי בדבר הסיכונים והסיבוכים האפשריים הכרוכים בניתוח במהלכו ולאחריו.
תביעת רשלנות רפואית
על מנת להגיש תביעת רשלנות רפואית יש לפנות לכל המוסדות הרפואיים אשר בטיפולם היה הניזוק בבקשה לקבל את החומר הרלוונטי. על הצוות הרפואי חלה חובה לתעד את כל פרטי התהליך הניתוחי על גבי גיליון,חומר ההרדמה,פרטי המנתחים והצוות והסיבות לניתוח.
את החומר מעבירים למומחה רפואי אשר יחווה את דעתו אם אכן הייתה רשלנות רפואית והאם ניתן להגיש בגינה תביעה.
מטופל אשר יוכל להוכיח את כל אלו באמצעות חוות דעת רפואיות, יוכל בסופו של יום לקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם לו. יש לזכור שאין בפיצוי כספי, להשיב את הגלגל לאחור אך הפיצוי הכספי יוכל להקל את חייו של הנפגע ולאפשר לו טיפולים רפואיים ונוחות מסוימת בהמשך חייו.
העיקרון המונח בבסיס הפקודה הוא – "השבת המצב לקדמותו" קרי, תשלום הפיצויים מורכב מההוצאות בגין הנזק, אובדן השתכרות ונכות וכן מכאב וסבל שנגרמו לנפגע.
מה היא הגדרת רכוש משותף? 
