חוק יחסי הממון בין בני זוג מאפשר לבני הזוג לערוך ביניהם הסכם ממון, שיסדיר את כל הנושאים הרכושיים בין הצדדים לעת פירוד. בהיעדר הסכם ממון יחול ההסדר הנורמטיבי שבחוק שעיקרו איזון משאבים. הנה כי כן החוק עצמו מעניק לצדדים את האפשרות לקבוע את עתידם בהסכם הגובר על ההסדר הקבוע בו. יש המנצלים זכות זו, ויש כאלה ששמים את יהבם על ההסדר הנורמטיבי.
נכון שכשבאים להתחתן לא חושבים כלל על פירוד ופקיעת נישואין, ומי שמביע את רצונו לערוך הסכם ממון מעורר, לרוב, אנטגוניזם אצל בן הזוג, הטוען בדרך כלל כי מדובר בפגיעה קשה ברומנטיקה וביחסי האמון.
עריכת הסכם ממון על ידי עורך דין גירושין היא חשובה לפני הנישואין. הסכם טרום נישואין יכול שיאושר ע"י ערכאה שיפוטית, נוטריון (ובלבד שעמד על כך שהצדדים עשו את ההסכם מתוך רצון חופשי ותוך הבנת משמעותו ותוצאותיו) וכן ע"י רושם הנישואין, שחובתו על פי החוק הוא ליידע את הצדדים כי באי עריכת הסכם ממון הם מחילים על עצמם את ברירת המחדל שבחוק.
הסכם ממון של טרום נישואין
הסכם ממון של טרום נישואין מעביר, בעצם, מידע ויש בו צפיות וכמעט ודאות. כמעט, משום שבתי המשפט כבר פסקו במספר מקרים כי במהלך חיי הנישואין נכרת הסכם מכללא, כלומר הסכם משתמע, המשנה את הוראות הסכם הממון. כדי לצמצם את הסיכון לפרשנויות של הסכמים מכללא, יש "לרענן" מעת לעת את הסכם טרום הנישואין.
הסכם ממון יכול שייערך גם במהלך הנישואין וכמובן לעת פירוד. הסכם ממון כזה חוסך לצדדים התדיינויות מיותרות תוך "בזבוז" משאבים כספיים ובעיקר נפשיים. הסכם כזה מחייב אישור של ערכאה מוסמכת: בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
חוק יחסי הממון בין בני זוג מאפשר גם לערוך הסכמים בין בני הזוג על נכסים ששווים לא יאוזן בין הצדדים לעת פקיעת הנישואין ויישארו בבעלותו של צד אחד לעת גירושין. ככלל ניתן לערוך גם הסכמים כלליים שאינם הסכמי ממון אף ללא אישור בית משפט.
לעתים נדרשת פרשנות להסכם שנכרת בין בני זוג: האם זהו הסכם ממון או הסכם כללי. המבחן המרכזי להבחנה בין שני ההסכמים הוא: האם ההסכם צופה פני גירושין או לא.
מה היא הגדרת רכוש משותף? 
