סעיף 2 לחוק המזונות התשי"ט 1959 מגדיר את חובת הבעל למזונות האישה"(א) אדם חייב במזונות בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה…"
על אף האמור בחוק שיווי זכויות האישה, תשי'א – 1951, בקביעת מידת המזונות שאדם חייב לספק לבן-זוגו רשאי בית המשפט להתחשב בהכנסותיו של בן הזוג מעבודה ומנכסים, ואם ראה לנכון – גם מכל מקור אחר. "
לעניין זכאות האישה למזונות יש חשיבות רבה, מצב בו בני הזוג בהליך של גירושין והם מתגוררים תחת קורת גג אחת או שלא, עם כל המתח לקראת הגירושין האישה נותרת ללא הכנסות ורמת החיים לה הורגלה יורדת משמעותית. תביעת המזונות תאפשר לה אורך נשימה כלכלי אשר יגרום לה לנהל את ההליך המשפטי ללא לחץ. השתת המזונות על הבעל יזרזו את ההליך המשפטי בקבלת הגט שכן הצד המשלם ירצה לסיים עם התשלום שהושת עליו.
החיוב במזונות הינו חיוב זמני , היינו מזונות אישה משולמים כל עוד בני הזוג נשואים ובטרם תם הליך הגירושין. מזונותיה של האישה יקבעו על פי רמת החיים להם הורגלה בחייה המשותפים על פי הכלל " עולה עימו ואינה יורדת". ביום מתן הגט מסתיימים מזונותיה.
מה כוללים מזונות אישה?
כאמור, דמי מזונות האישה נקבעים על פי רמת החיים אליה הורגלה ואיכות חייה, ובדיקת ההכנסה בפועל של בני המשפחה, רמת החיים תיבדק לאורך זמן, היינו שניתן להסתמך עליה.
גובה המזונות יקבע על פי צרכיה של האישה, על פי הכנסתו של הבעל מעבודה ורכוש ומכושר השתכרותו. מזונות האישה יכללו רכיבים כגון מדור והוצאות החזקת הבית,הוצאות רפואיות, שכ"ד, מזון ביגוד, הנעלה קוסמטיקה והגיינה , נסיעות נופש ,הוצאות החזקת רכב ועוד.
מקרים בהם תישלל זכות האישה למזונות
זכאות האישה למזונות לא תינתן באופן אוטומטי ויתכנו מקרים בהם תישלל זכאותה כגון: עזיבת האישה את הבית ללא סיבה מוצדקת, ללא טעם מבורר, דוגמת אלימות, השפלות וכדומה מצד הבעל .
סירובה של האישה לקבלת גט, אף בגידה בנישואין יכולה לשלול את מזונותיה אך בפרק על גירושין בעקבות בגידה דנו במורכבות העניין והוכחתו.
הכלל הבסיסי הינו שהבעל אינו רשאי לאלץ את אשתו לצאת לעבוד,ואין האישה חייבת לצאת לעבוד, להוציא מקרים חריגים דוגמת מצב בו האישה שעבדה במקום עבודה קבוע שנים רבות ובסמוך לתהליך הגירושין התפטרה ממקום עבודתה על מנת לקבל מזונות. במקרה זה כאשר בית המשפט מזהה חוסר תום לב והימנעות מכוונת מעבודה, וכל זאת כאשר קיים כושר השתכרות גבוה. הוא יטה לפסוק מזונות על דרך הצמצום. היינו היא תקבל מזונות נמוכים מהרגיל.
במקרה בו היא עובדת ומכלכלת את עצמה אין היא זכאית לדמי מזונות שכן " מעשה ידיה תחת מזונותיה" היינו הכנסותיה ישמשו לכלכלתה, רק במידה ומשכורתה אינה דיה לכיסוי צרכיה יחויב הבעל בהשלמתם, בהתאם לרמת החיים להם הורגלה.
הסדר ממון בו נאמר מפורשות שאין האישה זכאית למזונותיה ישלול את זכאותה למזונות.
היכן מגישים תביעת מזונות?
הדיון בשאלת המזונות יכול להתקיים בבית המשפט לענייני משפחה ו/או בבית הדין הרבני אם התביעה לגירושין הוגשה קודם לרבני ונכרכה בה תביעת מזונות.
במקרים בהם מסרב הבעל לשלם יכולה האישה לפנות בתביעה לבית הדין הרבני/ענייני משפחה ולחייבו לשלם .אם הבעל עומד בסירובו יכולה היא לפנות להוצל"פ ואף לביטוח הלאומי במקרים מסוימים.