תביעת משמורת

הדין החל בישראל בין שהוא בבית הדין הדתי לבין בית המשפט לענייני משפחה הינו זהה ובשניהם חל הדין האזרחי.
יודגש, הסכמי משמורת ,כהסכם גירושין מחייבים תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני.

סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית מבהיר כי: "היו הורי הקטין חיים בנפרד-בין שנישואיהם אויינו, הותרו או הופקעו…..רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהא האפוטרופסות לקטין…הסכם כזה טעון אישור של בית המשפט והוא יאשרו לאחר שנוכח הוא כי ההסכם לטובת הקטין…"

עם עליית נישואי בני הזוג על שרטון והתפוגגות הקשר הזוגי ביניהם, קיימת בפני הצדדים הדרך להגשת תביעת משמורת על הקטינים הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני. ויודגש, גם לאחר גירושי בני הזוג נותרים ההורים אפוטרופוסים שווים של ילדיהם, ושני בני הזוג יחליטו באופן שווה החלטות מהותיות הנוגעות לילדיהם בנושאים כגון חינוך ובריאות .

מקום הגשה – תביעת משמורת

יש להדגיש כי הסמכות שתקבע, היינו, בית המשפט שידון בעניין יהיה בהתאם לכלל מירוץ הסמכויות, כלומר, הצד שיגיש תביעה לערכאה מסוימת לפני הצד שלא הגיש, הסמכות תנתן לערכאה שהתביעה הוגשה לה בראשונה.

בדרך כלל לבתי המשפט לענייני משפחה הסמכות לדון בעניינים של משמורת ילדים, אך אם צד מן הצדדים הגיש לבית הדין הרבני תביעה לגירושין וכרך בה, היינו ביקש בתביעה בנוסף לתביעת הגירושין תביעת משמורת והתביעה כנה. אזי הסמכות לדון בתביעת משמורת תהא נתונה לבית הדין הרבני. במידה ואף אחד מהצדדים לא ביקש זאת בתביעה לגירושין, לא תהא הסמכות לבית הדין הרבני לדון בתביעה אלא בהסכמתם של ההורים בלבד.

כיצד נקבעת משמורת?

אם הילד קטין מתחת לגיל 6 תחול חזקת הגיל הרך, על פי סעיף 25 לחוק הכשרות, לפיה הקטין יהיה בחזקתה של האם,למעט במקרים חריגים שאינם מאפשרים זאת. באין הסכם בין ההורים ביהמ"ש בדיון הראשון ימנה פקידת סעד ממקום מגוריו של הקטין, פקידת הסעד לאחר פגישתה עם ההורים, תכתוב תסקיר ובו יומלץ ההורה המתאים להיות כמשמורן לילד.

בית המשפט אינו מחוייב לקבל את חוות דעתה של פקידת הסעד ועיתים מורה הוא על בדיקת מסוגלות הורית ,אשר תקבע מי מבין השניים כשיר כמשמורן .בדיקה זו נעשית על ידי פסיכולוגים ומומחים הבקיאים בנושא.

בית משפט בבואו לקבוע את משמורתם של הילדים יכריע על פי עקרון טובת הילד שהינו העיקרון הראשון במעלה, אומנם רצונו של הילד ילקח בחשבון, ככל שגילו ובשלותו מאפשרת לו להביע דעה אך בית המשפט יבדוק אם אכן רצונו עומד בקנה מידה עם טובתו.

יש לציין כי יש הורים אשר מגיעים להסכמי משמורת מבלי להביא את העניין לפתחו של בית המשפט. במקרים כאלה השופט יבדוק אם יש בהסכמים אלה משום פגיעה בטובת הילד .במקרים כאלה יכול השופט לפסוק הסדרי ראיה ומשמורת כראות עיניו ולטובת הקטין.

יש לציין כי פסק דין בענייני משמורת אינו סופי וניתן לפנות לערכאה שהכריעה בעניין המשמורת בתביעה חדשה, כגון שינוי נסיבות מהותי, דוגמת ,מחלה קשה של ההורה המשמורן, שינוי בהתנהגות כלפי הקטין ועוד.