משמורת קטינים הנה נושא שעל פי רוב נפתר ע"י בתי המשפט כמעט בראשית ההליך. ואולם יש מקרי קיצון שבהם מתנהל קרב איתנים בין עורך דין גירושין אחד לשני אודות זהותו של ההורה המשמורן. בתי המשפט וגם בתי הדין רואים בעקרון "טובת הילד" עיקרון מקודש, אף שברור כי "טובת הילד" הנו מושג ערטיאלי הנושא בחובו מגוון רחב מאד של פרמטרים.
בתי המשפט וגם בתי הדין נוטים למנות פקידות סעד לסדרי דין כדי לקבל תסקירים אודות המשפחה והמלצות לנושא משמורת והסדרי ראייה. בתי המשפט אף מעניקים סמכויות לפקידת הסעד מכוח סעיפים 19 ו-68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. הסמכויות הן רחבות ביותר, ולרוב המלצות פקידת הסעד מתקבלות.
כאשר קיימים חילוקי דעות קיצוניים בנושא משמורת הקטינים ממנה בית המשפט או בית הדין מומחה מטעמו כדי שיבדוק מסוגלות הורית וינסה ליתן כלים ביד הערכאה הדנה בתיק כדי לפסוק מי יהיה ההורה המשמורן ומה יהיה היקף הסדרי הראייה.
משמורת כיום
כיום לאור מחקר מעמיק שנערך, הולכת וגוברת בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה הנטייה להעניק משמורת משותפת כלומר הקטינים ישהו אצל שני ההורים בחלוקת זמן שווה פחות או יותר. משמורת משותפת פירושה שני ההורים הם המשמורנים של הקטינים ללא כל עדיפות.
חשוב לזכור כי בין אם במשמורת משותפת ובין במקרה בו יש הורה משמורן אחד ולשני מוענקים הסדרי ראייה, שני ההורים נשארים האפוטרופסים של הקטינים, ובהחלטות מהותיות יש צורך בקבלת החלטות משותפת. ר"ל אין במשמורנות כדי להעניק בלעדיות בקבלת החלטות מהותיות בעיקר בנושאים של חינוך ובריאות.
לפסיקה על משמורת משותפת יש אף השלכה על נושא המזונות. שהרי כאשר אב נחשב להורה משמורן במשותף עם גרושתו, הוצאותיו גוברות כאשר הילדים במחיצתו והוא מספק את צרכיהם במלואם. על כן יופחתו סכומי המזונות לעומת מצב של הורה משמורן והורה לא משמורן.
מה היא הגדרת רכוש משותף? 
