הליך ההורשה בישראל מוגדר בעיקרו במסגרת חוק הירושה, וקובע את המסגרת החוקית בה יש להתייחס לירושה של אדם שהלך לעולמו, נכסים מוחשיים וכן נכסים שאינם מוחשיים. כל אלו קרויים גם "עיזבון". העיזבון אינו ישות משפטית להבדיל ממנהל העיזבון או יורשים על פי דין.
חוק הירושה קובע בסעיף 1 כי:
"במות אדם עובר עזבונו ליורשיו"
הוראת יסוד זו קובעת איזושהי חזקה, לפיה באין הוראה הקובעת אחרת, העיזבון עובר ליורשיו. עיזבון הינו רכושו של אדם המועבר ליורשיו לאחר מותו, לרבות כספים,נכסי מקרקעין,זכויות יוצרים,וכדומה.
סעיף 2 לחוק קובע אם היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה;" הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה". מי שהיה במות המוריש בן זוגו,ילדי המוריש וצאצאים, הוריו וצאצאים והורי הוריו וצאצאים.
ירושה על פי דין
אדם שהלך לעולמו ולא הותיר צוואה, יורשיו יקבעו על פי חוק הירושה. הכוונה לירושה בהתאם לחוק הירושה. כלומר, החוק עצמו קובע הוראות שונות כמו מיהם היורשים, חלקיהם בעיזבון, סדר העדיפויות ביניהם, מי יכולים לבוא במקומם וכולי.
על פי סעיף 3 כשרים לרשת
כל מי שהיה בחיים במות המוריש, מי שנולד 300 ימים לאחר מות המוריש, ואין חשיבות לילד אם הוריו בעת לידתו היו נשואים זה לזו. באין קרובים או בן זוג, המדינה יורשת על פי החוק, (רק על פי צוואה) והירושה תשמש למטרות חינוך, מדע, בריאות, וסעד.
סעיף 5 לחוק דן בפסלות לרשת
אלה אשר הורשעו במתכוון בגרימת מות המוריש חריג לכך: אם המוריש מחל לו, בכתב או ע"י עשיית צוואה לטובתו, חוזר ונעשה כשר לרשת את המוריש. אלה שתבעו את רכושו בצוואה מזויפת והורשעו, או העלימו/השמידו את צוואתו האחרונה והורשעו. ילד חורג אשר לא אומץ כדין .
ירושה על פי צוואה
ירושה על פי צוואה, הכוונה לירושה בהתאם להוראות הצוואה (קראו עוד על: צו קיום צוואה). הצוואה עצמה קובעת מיהם היורשים, מהם חלקיהם, אלו נכסים מצווים לכל אחד מהם, לעיתים אף מציינת יורשים חליפיים ועוד.
צוואה, הינה הבעת רצון ומשאלה שמביע אדם בקשר למה שייעשה עם בענייניו לאחר מותו, ולאו דווקא בנוגע לרכושו בלבד.
החוק מאפשר עריכת צוואות בדרכים שונות, כגון בכתב יד,בעדים, בפני רשות ובעל פה. למצווה יש את החופש המוחלט לצוות את רכושו כראות עיניו בין אם הוא היה אמור לרשת אותו על פי דין ובין אם לאו.
צו קיום צוואה
הינו צו המצהיר על תוקפה של הצוואה ואמיתתה. כאשר אדם הותיר צוואה וברצון היורש או הטוען לירושה ליתן לה תוקף ולממשה על פי הוראותיה עליו להוציא צו קיום צוואה מאת הרשם לענייני ירושה.
צו ירושה:
כאשר הנפטר לא ערך צוואה , קיים צו משפטי הקובע את זכותם וחלקם של היורשים על פי דין.
סעיף 6 לחוק
מדבר על זכותו של יורש להסתלק מהצוואה, בחלק ממנה או מכולה. זאת בטרם חולק העיזבון במקרים אלה יתוקנו על פי הצורך צו הירושה או צו קיום הצוואה.
הבהרה על פי חוק הירושה ההסתלקות הינה רק לטובת בן זוג,ילד או אח. האדם המעוניין להסתלק מן הירושה מודיע על כך בכתב לרשם הירושות ומצרף תצהיר עם פרטיו המלאים.
סעיף 7 א' – עסקאות בירושה
זכותו של יורש לאחר מות המוריש ולפני חלוקת העיזבון, להסכים בכתב להעביר/לשעבד את חלקו לנושיו. מצב זה מונע מהיורש להסתלק מהעיזבון, אם היורש הסתלק בטרם העביר את חלקו לנושיו ולאחר מכן עוקלו נכסיו. העיקול אינו תקף כי יורש שהסתלק מהירושה רואים בו כאילו לא היה יורש מלכתחילה. העברה ושיעבוד שנעשו על ידי קטין ועל ידי מי שהוכרז פסול דין, טעונים אישור של בית המשפט.
לשונו של סעיף 11 מורה על חלוקת הירושה בין היורשים באופן שבן הזוג יורש את מחציתה של הירושה ואת המיטלטלין ואת רכב הנוסעים אשר שימש לאחזקת המשק המשותף. ילדי המוריש מתחלקים במחצית הנותרת של הירושה באופן שווה.
אם המוריש לא הניח אחריו ילדים,נכדים,או הורים, אך יש לו אחים ואחיינים, עיזבונו יחולק בן זוגתו שתירש שני שליש והשליש הנותר יחולק בין היתר.
יורש אשר נפטר לפני המוריש והמצווה לא קבע יורש במקומו, ירשו אותו צאצאיו של אותו יורש יהיו בחיים במות המצווה.
אם המצווה לא קבע את חלקיהם של יורשיו, תחולק הירושה באופן שווה בין כולם.