רשלנות רפואית בהריון

רשלנות רפואית עוסקת במצב בה ניתן שרות רפואי למטופל על ידי רופא אשר חרג מרמת הזהירות המצופה ממנו וחריגה זו גרמה נזק למטופל אשר היה נמנע אלמלא  החריגה בהתנהגותו של הרופא. כאשר מוכיחים כי התנהגות הרופא הייתה רשלנית, קמה הזכות לקבלת פיצוי בשל הנזק שנגרם.

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות בגין הולדה בעוולה, רשלנות במהלך ההיריון מבוססת בדרך כלל על מעקב היריון שגוי, התפתחות מומים מולדים, תסמונת דאון או פיגור שכלי, ניתוח לא נכון של והשאלה המרכזית  אם ההורים היו יודעים על מצבו הקשה של  העובר האם היו בוחרים באי הבאתו לעולם על מנת למנוע ממנו חיים רצופי מאבק וסבל.

הריונות מסוימים מוגדרים כהריון בסיכון, במקרים אלה על הרופאים ליתן דגש על מצבה הבריאותי של האישה והתפתחות תקינה של העובר. להפנותה לבדיקות המתאימות ואם יש חשש לחיי האם או שנתגלו מומים בעובר על הרופא ליתן את המידע להורים על מנת לאפשר להם להחליט על המשכו/הפסקתו של ההיריון.

סוגי עילות לתביעה ברשלנות רפואית בלידה

• אי הפניה לבדיקות ואבחון לקוי לתוצאות.
• התעלמות ממצוקה עוברית.
• אי העברת מידע להורים על מצב העובר.
• אי המלצה לסיום ההיריון עקב ממצאי הסיכון.
• אי המצאות רופא כשהוא חייב להיות נוכח.
• אי ביצוע ניתוח קיסרי.
• התרשלות בלידת מלקיים או ואקום.

בדיקות נפוצות בתקופת ההיריון

• תסמונת דאון: ניתן לזהות בעובר כבר בעת היריון האישה על ידי בדיקת מי שפיר, סיסי שליה היא מתרחשת אחת ל650 לידות, תוחלת חייהם של ילדים הלוקים בה עומדת על 49 שנים.בדיקה שגויה של מי השפיר או אי הפנייתה של האישה לבדיקה תהווה עילה לרשלנות רפואית.
• פיגור שכלי : מקורו בליקוי מוחי מולד,הלוקה בה סובל מאינטליגנציה נמוכה יחסית,מיומנות חברתית מוטורית נמוכה. וההתפתחות המקסימאלית יכולה להגיע עד גיל 12.מאחר והאחד מהגורמים הינו גנטי ניתן לאבחן את המום בבדיקות מקדימות כגון התחקות אחר מקרים דומים במשפחה וכדומה.
• שיתוק מוחין: חבלה מוחית הנגרמת לפני הלידה, במהלכה, או אחריה, מתגלה אצל אחד מכל 500 ילודים ובחלקה נגרמת מרשלנות רפואית בזמן הלידה. הסימפטומים הנובעים משיתוק מוחין הינם קשיים בתנועה,בראיה ובשמיעה,דיבור,בעיות במערכת העצבים וסיכונים להתפתחות אפילפסיה.

על הרופא  להיות ער לסיכונים ולתוצאות אשר מעלות חשש ולהפנות את האישה לבדיקות. ובמידה והטיפול המוצע אינו מצליח לתקן את הבעיה במקרים מסוימים עליו להמליץ על הפסקת היריון.

תביעה בעילת רשלנות רפואית בהיריון הינה ייחודית שכן הנזק מתגבש לרוב לאחר שהתינוק נולד ועל כן היא מקימה קושי בהוכחת הרשלנות הנטענת.למעשה היא עוסקת בשאלה מוסרית כי היא מגדירה את חייו של הילד ואת השאלה האם הוריו היו ממשכים בהיריון או מבצעים הפלה אם הצוות הרפואי היה מאבחן את המחלה בזמן ההיריון.

רשלנות רפואית – פסיקה לדוגמה

אישה אשר במשפחתה הייתה מחלה גנטית, פנתה לייעוץ בטרם הרתה,פענוח הבדיקה היה רשלני ובסופו של דבר נולד ילד עם מחלת ההנטר שהיא מחלה גנטית התפתחותית קשה. בית המשפט פסק כי נתקיימה עילת תביעה לילד כנגד הרופא אשר פענח את הבדיקה וציין כי רופא נושא בחובת הזהירות גם כלפי עובר.

בהגשת תביעות בגין רשלנות רפואית בעת ההיריון ותקופת טרום הלידה, ישנה חשיבות גדולה לרישומים הרפואיים ותיעוד פעולות הרופאים במהלך הבדיקות השונות, לרבות ביקורי האישה במוסדות הרפואיים.היעדר תיעוד רפואי, או התרשלות בעריכתו יכולים להוות אינדיקציה להתנהלות הצוות הרפואי.

לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית בהריון , יש לצרף חוות דעת רפואית מרופא מומחה בתחום הרלוונטי אשר יבדוק את הטענה שאבחון בזמן היה מותיר להורים את הבחירה האם להמשיך בהיריון או לבצע הפסקת היריון.

רשלנות רפואית בהריון – חוק ההתיישנות

כמו הרשלנות הרפואית, גם כאן מתחילה  תקופת ההתיישנות 7 שנים החל מגילויה של הרשלנות בהיריון.הקטין יכול לתבוע על ידי הוריו ובמקרה הזה יחול חוק התיישנות מיום הגיעו לגיל 18 יספרו 7 השנים היינו עד גיל 25.