חלוקת רכוש – שאלות ותשובות

כל זכות שניתנת להגדרה באופן כלכלי, רכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים של בני הזוג לרבות,דירה, חסכונות,קופות גמל,ביטוחים, קרנות פנסיה, רכבים וכדומה. לגבי זוג שנישא לאחר החלת חוק יחסי ממון לא יבואו בחלוקת הרכוש, רכוש שצבר מי מבני הזוג טרם נישואיו, או מתנות וירושות שנתקבלו בתקופת הנישואין.

המגמה בבתי המשפט לגבי חלוקת הרכוש מתחלקת לשניים הראשונה מתייחסת לבני זוג אשר נישאו לפני שנת 1974 ואילו השנייה לאחר שנת 1974 בה נכנס לתוקפו חוק יחסי ממון בין בני זוג. לגבי אלה שנישאו לפני שנת 74 חלה חזקת השיתוף. החזקה אומרת שכל רכוש שנצבר במהלך שנות הנישואין והקשור לחיים המשותפים, ללא קשר על מי הוא רשום ומי רכש אותו ובכספי מי הצטבר הוא משותף ושייך לשני בני הזוג.

מאחר והנישואין היו התקיימו לאחר שנת 1974 יחול חוק יחסי ממון בין בני זוג. משכך,הבית שירשה האישה במהלך נישואיה או שהיה ברשותה לפני נישואיה, שייך לה בלבד, אלא אם הסכימו בני הזוג אחרת. אם בן הזוג יוכיח שזוגתו הבטיחה לשתף אותו בירושת הנכס, יתכן ובית המשפט יורה על חלוקת הנכס.

ניתן להחתים על תצהיר, שיפרט את כלל הרכוש ולצרפו כחלק מהסכם הגירושין, זה יבטיח כי אם יתגלו בעתיד נכסים נוספים תהא בידייך האפשרות לתבוע את מחציתם. במקרים של חשד להברחת כספים ניתן במסגרת הליך הגירושין לבקש מבית המשפט לדרוש מהבנק גילוי מסמכים אשר רשומים על שמו הבלעדי של הצד שנחשד בהברחה.

במקרים כאלה בית המשפט בהתנהגות בן הזוג כסיכול זכויותיו של בן הזוג. ובחלוקת איזון משאבים יראו את הכסף שהוברח כאילו הוא שייך לבן הזוג שזכותו נשללה.

חוב משותף יחשב לכזה שנוצר במהלך החיים השוטף, הרגיל כגון רכישות לבית, קניות מזון, ועוד והנטל לחלוקתו ירבץ על כתפי שני בני הזוג .מאידך חוב אישי שלא נוצר במסגרת ולתועלת המאמץ המשפחתי, על הצד שיצר אותו לשאת בו באופן בלעדי דוגמת חובות בלתי חוקיים כפי שצוין לעיל.

הן לבית המשפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני הסמכות לדון בסוגית הרכוש. לבית המשפט לענייני משפחה ניתן להגיש תביעה עצמאית בענייני הרכוש בהנחה שלא הוגשה קודם תביעה לגירושין לבית הדין הרבני ונכרכה בה תביעה כנה לדון בסוגית הרכוש.

אין בעובדה זו בכדי לשלול את זכאותו של בן הזוג למחצית הרכוש.אך על מנת שבן הזוג לא יבריח נכסים בן הזוג שהנכסים אינם על שמו חייב להגיש בקשה לסעדים זמניים על מנת להבטיח את זכותו בהם וכאמור לשם מניעת הברחתם.

כיום בתי המשפט מכירים בכך שבעלי קריירה אשר התפתחו ורכשו השכלה ומוניטין חבים את התפתחותם והצלחתם לבן הזוג שנותר מאחור שהקריב ואפשר את התקדמות בן זוגו.ועל כן מגיע להם חלק בהצלחה , אם כי קשה לשום ולשערך כשמדובר בהון אנושי.

לדברייך במהלך השנים תחזוקת הנכס והשבחתו נעשתה במאמץ משותף,יתרה מזאת מקרה בו המשכנתא שולמה במשותף מהכנסות הבית. בתי המשפט נוטים לסבור כי יש לפצות את בן הזוג בהוצאות ההשבחה והאחזקה באם ההשקעה לא הייתה מהותית, במקרה של השקעה מהותית בנכס נוטים בתי המשפט לקבוע שהנכס משותף ולהחיל עליו את חזקת השיתוף.

בין כלל הזכויות הנכנסות להגדרת הרכוש המשותף יש גם זכויות סוציאליות לרבות פיצויי פיטורין. על כן יש לחשב את חלקו היחסי של בן הזוג , היינו, נניח זוג שחי במשותף 30 שנים וחמש שנים לאחר הגירושין קיבל בן הזוג לעניין זה הבעל את הפיצויים כלומר הוא עבד 35 שנים. על כן האישה תקבל את החלק היחסי המהווה חצי מ 30 השנים שניהלו משק בית משותף.

סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג מסמיך את בית המשפט לקבוע חלוקת רכוש לא שוויונית מטעמי צדק, היינו רשאי הוא על פי בקשת בן הזוג לקבוע שהרכוש לא יתחלק מחצה במחצה אלא על פי יחס אחר שיקבע . עם זאת נקבע בפסיקה כי בעניין חלוקת הרכוש לא תהא השפעה בשל בגידה על חלוקת הרכוש.